You are currently viewing למה כל העולם אובססיבי לגבי משחק הדיונון?
למה כל העולם אובססיבי לגבי משחק הדיונון?

למה כל העולם אובססיבי לגבי משחק הדיונון?

  • זמן קריאה:זמן קריאה 1 דקות

למה החושך והקטלני מרתק אותנו? מדוע בני האדם אובססיביים לסרטים ולמשחקים המתארים את סבלם של בני יצורים אחרים? האם זה תענוג מציצני או פחד עמוק ויחסיות?

מה זה אומר עלינו בני האדם כאשר כל העולם מתמכר לסאטירה חברתית אפלה עם תוכן אלים וקרבי? מופע המתנגן על ייאושם של אנשים מרוששים וחסרי מקופחים, מפתה אותם עם האפשרות של גאולה באמצעות עושר — אם הם משתתפים בתפניות קטלניות במשחקים ילדותיים! למה אנחנו כל כך מוקסמים מצפייה בבני אדם מונעים לכל כך הרבה סבל שהם מוכנים לחזר אחר המוות בהימור פרוע להישרדות?

משחק הדיונון

אני מתייחס לסנסציה העולמית הדרום קוריאנית הנוכחית 'משחק דיונון', שהשתלטה על כל המשבצות מספר 1, הולידה אתגרי ממים, סלילי וטיק טוק, מעוררת השראה למגמות עולמיות. (התראת ספוילר!) סדרת הרשת שואלת את שמה ממשחק סמטה קוריאני שנקרא כך משום שהוא מעוצב כמו דיונון (קלמרי) – צפלופודים בעלי שמונה זרועות ולמרות שיש להם לבבות מרובים, עדיין הורגים זה את זה בשביל אוכל. אבל הסדרה עוסקת במשחקי הישרדות עם פיתולים קטלניים — ולוקחים את המילה "קטלני" ברצינות!

אולי יעניין אותך גם:

משחק הדיונון תחפושת באינטרנט

ברור שהסדרה היא ביקורת על החברה האובססיבית שלנו ועל חוסר האיזון בין עשירים לעניים. היא משקפת את חוסר הצדק החברתי ואת האדישות שלנו — 456 בני אדם מונעים לשחק משחק של מוות והישרדות בתקווה לזכות ב ־ 38 מיליון דולר, בעוד שאחרים חשים זכאים לצפות באחיהם ההוויות מתפתלים בפחד ובסבל. וזה כולל אותנו, הקהל! אנחנו לא יכולים להכחיש את ההנאה המציצנית שלנו בצפייה בתוכנית! ואפילו פחד עמוק כי אנחנו יכולים להתייחס לסבל הזה.

כל הדמויות לבושות באופן דומה, נראות כמו זו ונואשות לא פחות – זה לא צריך להיות מוכר לנו! זה לא מה שהפכנו להיות? חברה שלמדה להיראות ולהישמע כמו ולהסתתר אחד מאחורי השני, במקום לטפח את ההבדלים בינינו!

אולי התזמון של התוכנית אחראי באותה מידה להצלחתה, כאשר המגפה הפכה את העולם לחסרי אונים, נואשים ומטלטלים מחוסר יציבות כלכלית. הנחת היסוד של המופע היא גם פרשנות ענקית על המערכות הנוכחיות שלנו. ברור שאנשים מדרגים את סיכויי ההישרדות או ההצלחה שלהם במערכות האלה כל כך נמוך שהם מעדיפים לקחת סיכון במשחק שיכול להרוג אותם! כפי שאומר בחור קוריאני צעיר בראיון, "החברים שלי ואני התחלנו להשקיע במניות בתקווה להרוויח כסף משנה חיים. אנחנו שומעים על כל כך הרבה הונאות פיננסיות. הסדרה הזו קשורה אליי לחלוטין!"

האינטרנט

האינטרנט מחולק בתוכנית. בעוד שיש כאלה שחושבים שזה אלים מדי, אחרים אוהבים את זה! אומרת נערה קוריאנית צעירה, "זה מראה אנוכיות וכיעור שאנשים אוהבים להסתיר." אומר אחר "כשאנשים חוזרים מרצונם למשחקים הרצחניים במקום להתמודד עם המציאות, רבים מאיתנו יכולים להתייחס לזה".

למען האמת, בהתחלה מצאתי את הסדרה מוזרה ואלימה שלא לצורך וכמעט התפטרה. אבל דבריו של בני סורב גרמו לי להסתכל על זה מנקודת מבט אחרת, כשהוא אמר, "כל הסיפור הוא כל כך ייחודי ומוזר. זה לא יאומן אבל באותו זמן מאוד אמין. כל המשתתפים יכלו לעזוב בכל עת אבל לחזור כי החיים בחוץ ללא כסף הם כל כך הרבה יותר גרועים. אני יכול להתערב שהרבה אנשים בחיים האמיתיים יעשו את זה.

משחקי הדיונון לסיכום

"בנוסף, שימו לב לכל הסמיכות המוזרה — משחקי הילדים בזמן שמשהו אפל מאוד מתפתח. או העובדה שמארגני המשחק – גרועים ככל שיהיו – כל כך הוגנים (הם אפילו עושים הצבעה דמוקרטית). בנוסף, הסיפור נע לאט, אבל רק עד שהוא לא. אתה פשוט לא יודע למה לצפות!"

והמילים הבאות שלו הכינו את זה בשבילי, "חבק את המוזר". בשבילי זה אתגר שאי אפשר לעמוד בפניו! ואני מתכוון להשלים את הסדרה עכשיו!